לצפייה בקובץ תכנית אב לשטחים פתוחים בגולן - כנס שיתוף ציבור 19.12.11 לחצו כאן

תכנית אב לשטחים פתוחים בגולן

כנס שיתוף ציבור 19.12.11

כללי

במסגרת תכנית האב לשטחים הפתוחים בגולן נערך כנס שיתוף הציבור לתושבי מוא"ז גולן. הכנס נערך במכללת אוהלו בקצרין בתאריך 19 לדצמבר 2011, בשעות 18:00-21:30. בכנס השתתפו כ-70 איש מכל יישובי המועצה האזורית גולן.

הכנס כלל שלושה חלקים:

חלק א – על שטחים פתוחים הארץ בכלל ובמועצות האזוריות בפרט:
  • שטחים פתוחים בישראל – מצב נוכחי ואתגרים לעתיד: יואב שגיא, ראש מכון דשא, החברה להגנת הטבע
  • תכנון שטחים פתוחים במועצות האזוריות: מיקי ליפשיץ, מנכ"ל עמותת "ארץ אהבתי", מרכז המועצות האזוריות
חלק ב – תוכנית אב לשטחים פתוחים בגולן

תוצרים ראשוניים: אדר' אילן איזן, ראש צוות התכנון.

כל המפות והחומרים שהוכנו במסגרת תכנית האב לשטחים פתוחים זמינות לתגובות והתייחסויות באתר האינטרנט של המועצה האזורית.

סדנאות – משתתפי הכנס התחלקו לשלוש קבוצות עבודה, בחדרי דיון נפרדים:

  1. תיירות, תשתיות ושטחים פתוחים – בהנחיית אביעד שר שלום.
  2. חקלאות, מרעה ושטחים פתוחים – בהנחיית דר' לירון אמדור.
  3. ניהול שטחים פתוחים – בהנחיית אדר' אין אייזן.
מליאה - סיכום

בכל קבוצה השתתפו כ 25 תושבים. נציג מהקבוצה סיכם את עיקרי הדברים.

להלן הנושאים המרכזיים שהועלו בדיוני הקבוצות במפגש הסדנאי:

קבוצת תיירות, תשתיות ושטחים פתוחים

הסוגיות שנדונו בקבוצה היו פיתוח תיירות ואנרגיות חלופיות, על רקע תכנית האב הקיימת לתיירות בגולן, תכנית האב לאנרגיות חלופיות בגולן הנמצאת בהכנה, ומפת רגישות השטחים הפתוחים שהוכנה במסגרת תכנית האב לשטחים פתוחים.

הדברים שעלו מהמשתתפים:

  • משתתף ביקש להביא לכך כי  קו מתח עליון, המוציא את החשמל המופק מחוות הרוח המוצעות בגולן אל עמק החולה, יוטמן וכי תיערך התחשבות בשיקולי רגישות נופיים בתכנון מיזמי אנרגיה.
  • משתתף אחר ביקש לקדם ולצמצם מחסומים בירוקראטיים קיימים להצבת פאנלים סולאריים על גגות הבתים, ולמצות מקור אנרגיה זה, לפני שפונים לשימוש בשטחים הפתוחים.
  • הוצע לבחון האם ניתן בתכנית האב לאנרגיות חלופיות להוסיף בדרום מזרח הגולן, גם אנרגית רוח. בנוסף ציין שהפוטנציאל הכלכלי של חוות האנרגיה הסולארית הגדולות גבוה מאוד, ולכן רואה כדאיות להתאגדות בין מספר ישובים לפיתוח מיזמים כאלה, על חשבון שטחי גד"ש. אם הבעיה הסביבתית העקרית היא קו החשמל מציע להעביר את קו החשמל דרך קצרין.
  • משתתף ביקש לקדם הקמת פנלים סולריים על גגות מבני משק שונים במקביל להקמת חוות סולריות בשטחים הפתוחים. כמו כן צוין כי אין הצדקה לפגיעה הנופית החמורה כתוצאה מהוספת קו מתח גבוה בשל טורבינות רוח ברמת הגולן. מבקש שתכניות יחייבו הצמדת קווי מתח חדשים לתשתיות קיימות.
  • משתתף אחר ביקש לבחון האם התועלת של חשמל המופק מרוח ושמש מצדיקה את הפגיעה הנופית החמורה שמיזמים כאלה יוצרים. הגולן הוא אזור תיירות לאומי ולכן יש להביא לכך שפגיעה בנוף תהיה מינימאלית. הרווח מהתיירות יצדיק את ההימנעות מפיתוח מיזמי אנרגיה.
  • משתתף ביקש לבחון מחדש את הערכיות האקולוגית והצורך בשמורות הטבע ברמת הגולן. מבחינה היסטורית אחרי מלחמת ששת הימים קבע הרמטכ"ל דאז את מיקום שמורות הטבע כדי לייצר עובדות בשטח ולקבוע שטחי אש ומסדרונות צבאיים. היום חלק גדול מהמרחבים הללו איננו מנוצל ע"י הצבא, וסגור לציבור הרחב. יש מקום לבדוק מחדש את השטחים הללו ותכולתם, ולאפשר פעילות תיירותית בתוכם.
  • משתתף אמר כי לצורך פיתוח  התיירות בגולן יש לטפח שבילי טיול ובריכות שכשוך, כמו באזור המעיינות שליד מעלה יונתן.
  • משתתפת ביקשה לחשוב מחדש על נושא תיירות הפנים, התיירות העממית, אשר פיתוחה יוצר לכלוך, רעש ועומס בכבישים המקשים על החיים בישובים, בעיקר בחודשי הקיץ. מציעה כי התכנון יאפשר פיתוח תיירותי בנקודות מסוימות, מתוך התחשבות בתושבי הקבע של הגולן, ובצרכיהם.
  • משתתפת אחרת הביעה דעה תומכת בתיירות, ואמרה כי שביל הגולן מגלם פיתוח מתאים. הציעה לפתח דרכי הליכה לטיילים מיטיבי לכת ומשפחות, ולהסדיר אזורים ייעודיים לטיולי ג'יפים ולמנגל.
  • משתתף אחר הציעה כי התכנית תתמקד באקולוגיה. אמר כי אנרגיה חלופית היא צו השעה, נושא עקרוני בראייה ארוכת טווח של המדינה. יחד עם זאת תכנון קו ההולכה של החשמל צריך להימנע עד כמה שניתן מפגיעה בנוף.
  • משתתפת ציינה כי בחרה לגור ברמת הגולן בגלל הקרבה לטבע ולנוף, ולפיכך מבקשת להימנע עד כמה שניתן מפיתוח בנוף טבעי ובתולי, לנסות להיצמד בפיתוח לבניה קיימת, ולייצר מקומות של רוגע ושקט בתוך ההמולה התיירותית.
  • משתתף הציע  למתג את רמת הגולן לא רק בהקשר ה"נוף הפראי" אלא גם בנושא החקלאות המקומית, תיירות חקלאית וייצור חקלאי. הגולן צריך להציע תוצרת חקלאית בזול, לחדש ישובים חקלאיים ולפתח מיזמים של שחזור חקלאות היסטורית כאטרקציה תיירותית.
  • משתתפים אמרו שאין להתערב בבחירותיו של החקלאי בנוגע לסוגי הגידולים, כל עוד אין אפשרות להבטיח את הרווחיות הכלכלית של המשק.

קבוצת חקלאות, מרעה ושטחים פתוחים

הקבוצה התמקדה בסוגיות:

  1. השפעת העיבודים החקלאיים על שטחים פתוחים.
  2. תכנית הרחבת הנחלות החקלאיות בגולן.
  3. הממשק בין שטחי עיבודים לשטחי מרעה.

הדברים שעלו מהמשתתפים:

  • הוצע להפריד בין ההתייחסות לחקלאות אינטנסיבית (חממות, לולים וכו') ולחקלאות אקסטנסיבית, כאשר את החקלאות האינטנסיבית צריך לעשות בקרבת הישוב.
  • נציג הבוקרים אמר כי התכנית של הגדלת הנחלות מבורכת, וברור שהדבר הזה ייעשה על חשבון המרעה. התכנית צריכה להתבצע בשיתוף אנשי המרעה. זו הפעם הראשונה שאנשי המרעה יושבים  בפורום אחד עם החקלאים וזה מבורך. החקלאים לא רואים את שטח המרעה כחקלאות והדבר הזה מתבטא בין היתר בזריקה של גזם לשטחי מרעה. התכנית צריכה להסדיר את ההבנה ההדדית בין החקלאים לבין הרועים.
  • נציג הוועדה החקלאית אמר כי הוועדה מייצגת את כל ענפי החקלאות כולל ענף המרעה, ולפעמים קיימים אינטרסים מנוגדים בין הענפים השונים. יש ייצוג בתוך הוועדה החקלאית למרעה. הוועדה החקלאית היא וועדה סטטוטורית הנבחרת על ידי מליאת המועצה. הוועדה לא נבחרת על ידי הציבור. מתקיים בוועדה החקלאית דיאלוג עם רשות המרעה והרועים. הכוונה היא לבצע את הרחבת הנחלות בלי לפגוע באף בוקר באופן כזה שיגרום לו לאבד את פרנסתו. הוועדה נמצאת בדיאלוג עם הישובים בכדי לתאם את הרחבת הנחלות. החלק הראשון של העבודה היה לקבל אישורים כמו את אישור שר החקלאות, השלב הבא הוא יישום התכנית. המטרה היא קליטת מאות משפחות חדשות בגולן.
  • הועדה החקלאית מנסה לייצר סדר בהקצאת הקרקעות החקלאיות במסגרת תכנית הגדלת הנחלות. לצורך הענין הוקם מטה אזורי שחברים בו גופים שונים ובהם ראש המועצה, משרד החקלאות, מי גולן ועוד. מבקשים מכל ישוב להכין תכנית ארוכת טווח ל-5 שנים. יש דיאלוג עם המרעה, עם רט"ג. צופה שתוך חודשיים-שלושה יהיו כלים לקבלת החלטות כמו תכניות ישוביות, תכניות מים ועוד. צריך להבין שהגדלת הקרקע החקלאית ב-31,000 דונם זה סדר גודל של 10 ישובים חדשים. קרקע בחוזה זמני תשמש קודם כל להגדלת נחלות. ישוב יהיה זכאי לקבל קרקע רק לפי אכלוס. אמנם יש בשוליים פלישות של חקלאים או קרקעות לא מוסדרות אבל זה לא עיקר השטחים.
  • חקלאי המגדל מטעים אמר כי הגורם המגביל העיקרי באיתור שטחים חקלאיים חדשים הוא הכדאיות הכלכלית. קשה לקבוע מהו המקום המתאים ביותר למטעים. במידה ויגרם נזק לרועה מסויים עליו לקבל פיצוי על הנזק שיגרם לו- בין אם בחלוקה מחדש של השטח ובין אם באמצעות פיצוי בדרך אחרת. לדעתו, ההפרדה בין שימושים כמו תיירות, חקלאות ומרעה היא הכרחית. יש מקום לפרוייקטים קטנים באזורים שהם לא בשטחי משבצת, למטרות נוי ותיירות ולשילוב של תיירות וחקלאות, תוך שיתוף קהילתי. הפרוייקטים יכולים לכלול  פארק קטן או מטע זיתים.
  • משתתף שהוא תושב הגולן ומדריך משרד החקלאות למטעים ציין כי המגמה הנוכחית בגולן היא צמצום שטחי גידולי השדה לטובת מטעים. רב השטחים החדשים צריכים ללכת למטעים, ולפיכך יש לקחת בחשבון שכל השטחים החקלאיים החדשים יגודרו. השיקולים לאיתור שטחים צריכים להתבסס על סקרי קרקע לחקלאות, אספקת המים והמרחק מהישוב.
  • אחד מהחקלאים העוסקים במטעים אמר כי בהנחה שההכנסה נשמרת אין לו בעיה לקבל הנחיות והגבלות סביבתיות בנושאים של ריסוס לדוגמה, וזאת כנגד תשלומים של פיצויים שיכסו את הנזקים הכלכליים שיווצרו. לחקלאים יש רצון טוב בכל הנוגע לשמירה על הטבע אבל יש צורך באיזון כלכלי.
  • כמו כן ציין כי אי אפשר לגדל מטעים ללא גדר. החקלאים חשופים לנזקים מצד תנים, חזירים, שועלים, נמיות ועוד.
  • צריך לבחון את הממשק בין שטחי הבינוי והשטחים החקלאיים. לדוגמא- ההרחבה הקהילתית של מושב רמות נערכה על חשבון מטע, מצב שיוצר בעיות עקב השימוש בריסוסים במטע בקרבה למגורים.
  • חקלאי בעל רפת חלב ציין כי בגולן מייצרים כ- 10% מהחלב בישראל. הגולן הוא אזור טוב לגידול פרות לחלב והתחום הזה יכול עוד להתפתח. מהטעם הזה יש לדאוג שלא כל שטחי החקלאות ילכו למטעים אלא גם לגידולי שדה למזון לפרות, יש לזכור שחלק גדול מעלות המזון לפרות קשור בהוצאות של הובלה. ציין כי גם רפתנים סובלים מהבעיה של טריפת עגלים.
  • נציג משרד החקלאות אמר שהוא מלווה את תהליך הגדלת הנחלות כבר הרבה זמן. התכנית הוצגה בוועדת פרוגרמות וסומנו השטחים שכל ישוב אמור לקבל. יש לציין שכ-25% מהשטחים בתכנית הם שטחי אש. כיום ישנו אי סדר עקב בקשות נוספות של יישובים להגדלת השטחים. על פי המצב המשפטי ניתן לקחת שטחים מהרועים ללא פיצוי, בגלל שמדובר בקרקעות זמניות. לדעתי צריך מתווה שיעשה סדר בנושא של מתן שטחים לישובים, מי ראשון, מי אחרון, כמה דונמים, האם לתת הכל בבת אחת או בשלבים והאם יש לעשות הבדל בין ישובים וותיקים לישובים חדשים. האיתורים המופיעים על המפה המוצגת כיום הם בהיקף של 46,000 דונם, מתוכם נדרשים 31,000 דונם בלבד בשביל שכל הישובים יעמדו בתקן הנחלות החדש שנקבע.
  • חקלאי המגדל צאן אמר כי ישנם אנשים שקבלו שטחים חקלאיים אבל הם לא חקלאים אלא מחכירים את השטח לאנשים מחוץ לגולן. זה מצב לא הגיוני. צריך להיות מצב שבו אם לא משתמשים אז השטח חוזר להיות שטח מרעה. יש מצב שבו יש שטחים של ישובים שבהם יש מטעים שנעקרו. בעל מרעה יכול להשתמש בשטח כזה אבל לא מאפשרים לו, אפילו שהשטח עומד ריק במשך שנים. שאלה שיש להעלות היא שאלת השטחים הממוקשים, מה קורה עם השטחים האלה, האם הם עוברים לטובת מרעה או לטובת חקלאות. הרועים כיום עובדים יד ביד עם צה"ל. צריך הסדר כמו שיש עם צה"ל גם עם רט"ג. אפשר לנצל שמורות טבע במגבלות מסויימות גם לטובת מרעה.
  • חקלאי המגדל תרנגולי הודו ביקש להתייחס לנושא בראיית מאקרו. הוספה של 800-900 נחלות חדשות זה אומר הגדלה משמעותית של השטח הבנוי על חשבון השטח הפתוח, אם לוקחים בחשבון את המבנים החקלאיים הנדרשים. זה בא על חשבון שטחים פתוחים בקרבת היישוב וזה מגדיל את האלמנט האורבני בתוך רמת הגולן.
  • חקלאי המגדל מטעים אמר כי המטעים "הולכים ומתעייפים" ויכול להיות שבעוד 20 שנה לא נרצה להשתמש בהם. יכול להיות שאת השילובים בין שימושים צריך יהיה לעשות לפי בסיס של זמן לא לפי בסיס של שטח. באופן כזה מטע נטוש יהפוך להיות שטח מרעה ומאוחר יותר יוכל גם להפוך לגד"ש חיטה לדוגמה.

קבוצת ניהול שטחים פתוחים

הקבוצה התמקדה בסוגיה כיצד יש לנהל את השטחים הפתוחים בגולן, באלו תחומים יכולים התושבים לקחת אחריות על ניהול שטחים פתוחים, ובאלו פורומים.

הדברים שעלו מהמשתתפים:

  • אחד הבוקרים אמר כי הבוקרים "נופלים בין הכסאות" מבחינת ההתייחסות המינהלית, הם לא נחשבים כחקלאים (משתמשים בקרקעות של שמורות טבע ויערות קק"ל) והמערכת רואה את המרעה בעדיפות אחרונה. ישנן בעיות בהתנהלות בשטח של התושבים והתיירים, חסר כלים וכללים לטיפול בסכנות, חסר גוף מפקח למה שקורה בשטח. הבוקר הציע להקים גוף מפקח שימומן מקנסות ואגרות, וידאג, בין היתר ליישם חוקים לגבי הדלקת מדורות וקמפינג.
  • משתתף ביקש לשאול איך התכנית משרתת את 3 מיליון התיירים שמגיעים לרמת הגולן. ציין כי הבטחה היא אזור מיוחד שצריך להגדיר בו איפה מטיילים ואיפה עושים קמפינג. ציין כי התיירות בגולן חשובה להכרה ברמת הגולן כחלק מישראל.
  • משתתף אחר אמר כי צריך לייצר מפת סדרי עדיפויות שתתבסס על נתונים אקולוגיים כבסיס להכנת התכנית. מצפה לראות מפת נצפות, חושש למה שיקרה "ביום שאחרי" הכנת התכנית ולכן מציע להקים מנגנון שמודע לכל בעלי האינטרסים ומכיר תהליכים כמו מינים פולשים ושריפות.
  • משתתף אחר אמר כי צריך לבצע ניהול אזורי באמצעות המועצה האזורית ולא באמצעות קק"ל או רט"ג. המועצה היא הגורם הנכון בגלל שהיא עושה את התהליכים בשיתוף התושבים.
  • משתתפת אמרה כי שכונות ההרחבה ביישובים לעיתים קרובות פוגעות בנוף, פרט למקרים מיוחדים בהם נערך התכנון עם חשיבה נופית. הצביעה על צורך לפתח טיילות למקומות שאין אליהם נגישות.
  • אחד המשתתפים ציין כי הוא היה שותף לצוות שערך את הניתוח האקולוגי של הגולן שהתבצע על ידי רט"ג ב-2004. הציע להקים ארגון אחד לניהול השטחים הפתוחים בגולן, כולל קצרין וכפרים דרוזיים, בכדי שתהיה כתובת לניהול השטחים הפתוחים כפי שמטופל נושא החינוך או האשפה.
  • משתתף אחר ביקש שיהיה פיקוח חיצוני על תכניות הפיתוח של המועצה האזורית, בשיתוף התושבים.
  • משתתפת ביקשה כי התכנית תשמור על פרוזדורים אקולוגיים בצידי הכבישים, כי ימנע פיתוח כבישים נוספים, וכי יוסדרו מעברים לבעלי חיים מתחת לכבישים. מבקשת שקק"ל יעסקו בהקמת פרויקטים תיירותיים כמו עמדות תצפית.
  • משתתף הציע כי יישום התכנית יהיה דרך מערך החינוך, להגיע לילדים ועל ידי כך להגיע להורים (כפי שנעשה בנושא פרחי בר).
  • משתתף הציע שכל ישוב יפתח פינות חמד בשיתוף עם המוסדות ועל ידי כך יתווספו מוקדי משיכה תיירותיים בגולן.
  • משתתפת בקשה כי נושא המוקשים יטופל.
  • משתתף ביקש לטפל בנושא הקמת הלולים והגדרות, ובנגישות לשטחים הפתוחים לציבור הרחב.