חוק סדרי השלטון והמשפט (ביטול החלת המשפט, השיפוט והמנהל), התשנ"ט-1999 קובע כיצד יש לאשר החלטת ממשלה שמבטלת את ריבונותה על שטח שחלים בו המשפט השיפוט והמנהל של מדינת ישראל.

פריסת דגל ישראל הגדול בעולם, השבוע למרגלות תל אביטל

צילום: איתמר גור

את החלטת הממשלה יש לאשר במליאת הכנסת ברוב של 61 ח"כים ולאחר מכן במשאל עם. סעיף 4 לחוק מתנה את משאל העם בחוק יסוד שיסדיר את קיומו. סעיף זה יצר מצב בעייתי מכיוון שבאקלים הפוליטי הקיים בכנסת יש סיכוי נמוך להעברת חוק יסוד משאל עם.

התיקון לחוק, שעבר הבוקר, קובע שבמקרה של ביטול ריבונות ישראל משטחי המדינה ייערך משאל עם ללא צורך בחוק יסוד ובנוסף מסדיר התיקון את אופן עריכת משאל העם. התיקון -  שאושר ברוב של 8:4 בועדה משותפת שהורכבה מועדת הכנסת ומועדת חוקה - התאפשר לאחר שמפלגת העבודה שינתה את עמדתה וקיבלה החלטה מחייבת לתמוך ובעקבותיה אישר ראה"מ אולמרט חופש הצבעה לחברי מפלגת קדימה.

יהודה הראל, מיוזמי התיקון, מאמין שיש רוב מוצק בכנסת לאישור התיקון "בעוד כשבועיים יעלה התיקון לחוק להצבעה בקריאה ראשונה במליאה. כרגע יש לנו רוב מאסיבי שכולל את ש"ס, העבודה וגוש הימין כך שאני לא צופה בעיה באישור החוק".