תכנית אסטרטגית לפיתוח הכלכלה בגולן

התכנית אסטרטגית לפיתוח הכלכלה בגולן מסמנת שלושה ראשי חץ: קידום העסקים הקטנים והבינוניים, פיתוח תחום התעופה וענפיו וחקלאות עתירת-ידע ומזון-עלית

בחודשים האחרונים, עמלים במועצה האזורית ובחברה הכלכלית גולן על גיבוש תכנית אסטרטגית לפיתוח הכלכלה בגולן. תכנית זו מתגבשת בהתאם ליעד שהציבה המועצה להעמיד את פיתוח הכלכלה כקטר המוביל בעשור הקרוב. החודש, הוצגה התכנית לראשונה בפני צוות היגוי גדול, שכלל את כל מנהלי המועצה ונציגי יישובים.
"אנחנו מוכוונים להשיג את היעד האסטרטגי הראשון של המועצה", אמר ראש המועצה, אלי מלכה. "החל משנת 2017, ראש החץ שלנו הוא פיתוח כלכלי ומקומות תעסוקה איכותיים. לאורך השנים, פעלנו בתהליך מאוד מובנה ומסודר. בכדי להגיע לתובנות שיתנו כיוון, נערכו שתי עבודות מקיפות, הכוללות סקרים, שאלונים וניתוח, בעזרת חברות המתמחות בפיתוח אסטרטגי. מאמץ רב הושקע בכדי למצוא את הנושא המדויק שיכול להשפיע על פיתוח הגולן.
"בעשור הקודם, המטרה הייתה צמיחה דמוגרפית, תהליך שנשא פרי ומצמיח דמוגרפית את הגולן ותרם רבות לחיזוק הקהילות. בעשור הנוכחי, המטרה ממוקדת לפיתוח כלכלי, כאשר המושג 'איכות' תומך במסר שיודגש. אחרי הקטר של הצמיחה הדמוגרפית, במסגרתו קלטנו ואנו קולטים משפחות ליישובים, הכנסנו מנוע עזר - קליטת 750 משפחות חדשות לנחלות חקלאיות, תוך חמש שנים. זו מסה גדולה שמתווספת למאות המשפחות שמצטרפות להרחבות הקהילתיות. זאת, יחד עם הפעילות הגדולה שנעשית בקצרין, שבה אושרה תכנית בניין עיר ושיווק שכונות.
"לכן, הקטר המוביל לעשור הקרוב הוא הכלכלה בגולן ויש צורך להוסיף - אפשרויות תעסוקה. האוכלוסייה שמצטרפת היא איכותית ומצפה למקומות עבודה איכותיים, בהם יוכלו לשלב את ההשכלה שרכשו. התכנית הכלכלית תאפשר קפיצת מדרגה משמעותית בגולן".
מלכה: "קיימנו דיונים ופגישות עם צוות ההיגוי ועם כל הגופים הכלכליים בגולן וסימנו לאן אנחנו רוצים שהאזור יתקדם ברמה האסטרטגית. אנחנו נשענים על הנכסים של האזור והיכולות של הקהילה. הוצעו שלושה מנועי צמיחה עיקריים: קידום העסקים הקטנים והבינוניים ויצירת סביבות עבודה חדשות; פיתוח תחום התעופה וענפיו באזור מנחת פיק ואזור התעשייה בני יהודה; חקלאות עתירת-ידע ומזון עלית.
"ברור לנו שחקלאות עתירת-ידע היא הדבר הבא ואנחנו כבר עוסקים בזה בצורה פעילה, שמחוברת גם לאסטרטגיה האזורית של הגליל המזרחי. תחום התעופה הוא הזדמנות לפיתוח כלכלי בענף חדש. ממיפוי הצרכים של מדינת ישראל והנכסים שיש לנו כאן, שדה תעופה עם אזור תעשייה וללא התנגדות של הצבא לפעילות אווירית באזור, זו הזדמנות לייצר מקומות תעסוקה. יש הרבה פניות אלינו בנושא של שירותי תעופה ובעצם, אנחנו צריכים לכוון ולדייק את התחום. במקביל, המועצה מסיימת תכנית-אב לתיירות, שנותנת מענה לכל ענף התיירות, גם בהיבט הכלכלי וגם היא, כמובן, חלק משמעותי מהכלכלה בגולן".

בעיה במגוון

 
 
את האחריות לגיבוש ותכלול התכנית, הטיל ראש המועצה על החברה הכלכלית גולן, אשר מקימה בימים אלה מנהלת פיתוח כלכלי וגייסה לשורותיה סמנכ"ל פיתוח עסקי, ליאור רוכמן, שיוביל את התהליך. מנכ"ל החברה הכלכלית גולן, אמיר יגאל: "אנחנו בונים כעת את המנהלת כך שתרכז את הכול ביחד - כלכלה כוללת בראייה הוליסטית. תפקיד המנהלת הוא ללוות בראייה כוללת/הוליסטית, את פיתוח התעסוקה והיזמות בגולן, תוך מעקב אחר הביצועים ודיוק מתמיד. למנהלת אחריות על ייזום, פיתוח וביסוס תשתית כלכלית מגוונת בגולן, שישפרו את הסביבה העסקית ויתאימו אותה לצרכי העסקים והעיסוקים של ההווה ושל העתיד המתפתח. המנהלת תאפשר דיון משותף בתכנים, רעיונות יכולות וחסמים של כל תחום, או מחלקה, בשולחן אחד, סביב הנושא הכלכלי".
את התכנית הכלכלית הציג סמנכ"ל פיתוח עסקי בחכ"ל, ליאור רוכמן: "התחלנו בלימוד של השטח ממקורות חיצוניים של הלמ"ס ומסקרים שנערכו בעבר ב'מכון שמיר למחקר' על נושא התעסוקה בגולן. גילינו שחסר לנו הרבה מידע. יש חוסר בנתונים כלכליים. המשכנו באיסוף נתונים ממחלקות המועצה, מהחטיבה להתיישבות מ'מעו"ף' ומגופים רלוונטיים נוספים בגולן.
"כבר בהתחלה, איסוף הנתונים העלה לנו מספר תובנות:
  1. עתודות הסטודנטים בגולן - שליש מהמקצועות שלהם מתאימים למנועי הצמיחה המובילים. 37% מהנקלטים הפוטנציאליים - עיסוקם תואם את מנועי הצמיחה.
  2. יש ריבוי מערכות שנוגעות לאותם תחומים ולכן רכזנו את כל המידע בתכנת ה-gis, בשכבות כלכליות ואנחנו מעבדים את זה כדי לרכז את כל המידע הכלכלי במקום אחד.
  3. יש עודף משרות חודשיות ממוצעות, שמעסיקים מפרסמים לעומת כמות מחפשי משרות יש יותר עסקים שזקוקים לעובדים מאנשים המחפשים עבודה.
  4. 66% מהאנשים שפונים למרכז תעסוקה גולן אינם מהגולן, אלא מהמועצות השכנות לנו. מתוך 34 האחוזים שנותרו, חצי מהפונים הם מקצרין וחצי מהגולן.
  5. קיים חוסר באפיון מקצועות בגולן. בגולן, רוב העסקים מרוכזים בתוך היישובים, ואין מידע ונתונים אשר ניתן ללמוד מהם, או להסיק מהם על ההזדמנויות הגלומות. מאגר ההזדמנויות יהיה גדול, ברגע שנהיה מחוברים ליישובים. 
  6.  יש צורך בחשיבה משותפת כיצד להעצים את עסקי הפנאי, התרבות והתיירות, כדי להגדיל את הרווח הכלכלי שלהם.
    "אבל התובנה העיקרית שלנו היא שאין בגולן בעיית תעסוקה, אלא בעיה במגוון התעסוקות, בעיקר בתחומי טכנולוגיה והייטק וגם בעיה נוספת שקשורה לגובה השכר/ההכנסה, שגם את זה נבדוק יותר לעומק בסקרים.

תכנית כלכלית

"אנחנו צריכים לייצר פריצת דרך גם בקיים, אבל גם בתחומים שעוד לא נגענו בהם ויש לנו נכסים שעליהם ניתן לבסס את מנוע הצמיחה. לכן גובש המתווה הבא:
 
מודלים כלכליים ליישובים מרכז ימות ותעסוקה אקטיבי מתחמי חדשנות
כניסה ליישובים לסיוע בפיתוח עסקים ליישוב, או לתושביו, כולל התאמה והכנת תשתיות לעיסוקים עתידיים

פיתוח ושיפור של מתחמי תעסוקה מקומיים/ אזוריים, לבעלי מקצועות חופשיים ומלאכה
הרחבת היצע ההכשרות/הסבת מקצוע בגולן, כך שתתאים לעיסוקי ההווה והעתיד ותאפשר הרחבת הכנסה, בצורה נגישה וטובה.
ריכוז ההון האנושי הקיים והעובד, למטרת פתיחת חסמי הקמה של חברות ששוקלות פעילות בגולן
פיתוח קהילת הטכנולוגיה וההייטק בגולן, בהיבט הפיזי והאנושי.
יעד: בשנה הקרובה
יצירת מתחמי עבודה מתאימים. יצירת חיבור קהילתי ביניהם.

ליווי יזמים

ליווי יזמים חדשים וותיקים בהתמקצעות, מימון, ופיתוח עסקי בעזרה ותמיכה של הגורמים הממשלתיים באזור (החטיבה להתיישבות, "מעו"ף", קק"ל)
יזמים שנתקלו בחסמי ביורוקרטיים מוזמנים לשלוח מייל ( sm-hcl@megolan.org.il)
הכולל את תיאור הבעיה בקצרה, מה נעשה, היכן החסם ולצרף מספר טלפון ומסמכים רלוונטיים -ונעשה כל מאמץ לברר ולסייע.

חקלאות עתירת ידע ומזון עלית

בתוך 5 שנים, להגיע ל- 30% גידולים חדשים/חדשניים בגולן.

קידום ופיתוח תשתיות ייצור, מיצוי, מכירה ושיווק לצמצום פערי התיווך והגדלת שרשרת הערך.

שיפור באיכות התוצרת והמיכון התומך, בעיקר בתחומי כוח אדם ומים.

חיבור כלל-אזורי בין החקלאים, החברות, החוקרים ומכוני המחקר לקידום חקלאי הגולן.

חיבור בין החקלאים לאנשי הטכנולוגיה וההייטק, בכדי ליצור פתרונות לצרכים ורעיונות למיזמים מהשטח.

 

תעופה - על בסיס מתחם פיק ואזור התעשייה בני יהודה.
בניית תכנית מפורטת לאזור התעשייה, לשיפור הנראוּת והאטרקטיביות של האתר.

הרחבת הקשרים והפעילות של החברות הפעילות באזור: "אלביט" והתעשייה האווירית.

קידום נושא הרחפנים האזרחיים, בסיוע יזם פרטי שעוסק בתחום.

איתור חברות בתחומים הרלוונטיים.

הטבות ממשלתיות ביחד עם שיווק אזור מוגדר "תעשיית תעופה" והחברות שכבר קיימות, כגורם משיכה לאזור.

חקר מקצועות העתיד

רוכמן: "יש עוד כמה דגשים - חקר מקצועות העתיד זה משהו שחייבים להעמיק בו, כדי להיות רלוונטיים. פני התעסוקה בעולם עוברים שינוי דרסטי ומהיר והאחריות שלנו, כאן בגולן, היא להתחבר למגמות האלה, לחקור כל הזמן מהם כיווני התעסוקה העתידיים ואפשרויות התעסוקה בהתאם להתקדמות הטכנולוגית.
"מי שיסייעו לנו לאורך זמן בזה הם דווקא הילדים והנוער, באמצעות אגף החינוך והמרכז הקהילתי. הם אלה שיכולים לנבא לאן זה הולך. אחד התפקידים של החינוך יהיה להיות חלק במערך הכלכלי של הגולן - לפתח אתם את הדיון הזה, כי הראש של הילדים רץ מהר ומקדים אותנו וזה אתגר מדהים.
"בעולם התעסוקה החדש, אדם לא יתפרנס רק ממקור אחד והיכולות הדיגיטליות ייכנסו לרוב בתי- האב ולמקורות ההכנסה. זה משהו שאנחנו צריכים לקחת בחשבון ולהמשיך לפתח את התשתיות הפיזיות והאנושיות בגולן בתחום.
"אנחנו מתחילים לקדם תכניות להקמת מתחמי חדשנות. המטרה היא להוציא את האנשים שעובדים מול המחשב לבד בבית ולספק להם מתחם ותשתית מצוינים וגם סביבת נטוורקינג, שממנה אפשר רק להתעצם. היה לנו מפגש עם חברה בין-לאומית שעוסקת בחומרה ופיתוח תוכנות באינטרנט, חברת 'סיסקו'. הבאנו אותם לסיור בגולן כדי לפתח דיון על הקמת המתחמים האלה. זהו בעצם שדרוג של מקצוע חדש בגולן ונתאים לו גם את הלימודים הגבוהים בגליל מזרחי - קורסים למקצועות האלה כדי שאנשים יוכלו להצטרף לחברות הטכנולוגיות.
"אנחנו שואפים להקים שני מתחמי חדשנות גדולים, אחד בצפון הגולן והשני בדרומו, עם חללי פעילות, חדרי ישיבות חכמים, שניתן יהיה לקיים שיחות ועידה עם מסכים, חדרי ישיבות ובמתחם הזה יוכלו לעבוד אותם אנשים שבעבר עבדו לבד בבית, עם תשתית פיזית פחות איכותית ולצד יזמים כמוהם.
"בנוסף, אנחנו בקשר עם חברות גדולות שיפתחו שלוחות קטנות במתחמים האלה. שלוחה זה צוות פיתוח של כמה אנשים, שהיינו רוצים לקוות שהגרעין שלו יהיה מהאנשים בגולן וזה נותן יכולת להחזיר בנים הביתה ולעבוד מהגולן.
"נבדוק אפשרויות של פתיחת מתחמים קטנים ביישובים, במידה שאכן יש ביישוב מצבור של אנשים שעוסקים בתחומי הטכנולוגיה וההייטק.
"יש לנו כבר קהילה של יזמי טכנולוגיה והייטק מהגולן שאיגדנו ומתחילה להתחבר וזה מה שחשוב. פתאום, גילינו כמה אנשים מהגולן עוסקים בתחום והמטרה שלנו היא פשוט לאפשר להם ולתת להם את כל התנאים להצליח. הם יעשו את הסטארטאפים שלהם בעצמם ואנחנו צריכים לספק את התשתית. הם יכולים להשפיע על החקלאות, על החינוך וכמובן, על היזמות שלהם.
"אנחנו לא הולכים לחפש חברות הייטק שיגיעו לכאן - יש לנו את ההון האנושי והמקצועי הזה כאן ואנחנו נאפשר להם להתפתח ולצמוח. בשעות הערב, המתחם יהפוך למכללה, שתציע קורסים של תעודה להסבת מקצוע בגולן, עם תעודה של חברה מובילה".

מודלים כלכליים

 
 
רוכמן: "ההבנה שלנו היא שמרבית העסקים נמצאים בתוך היישובים ואין לנו מידע עליהם. ברור לנו, שמיפוי נכון יפתח בפנינו עולם של תובנות - כיצד ניתן להעצים את העסקים ביישובים. לכן התחלנו בתהליך של מודל יישובי.
"ההליך כולל שני סקרים בתוך היישוב: סקר מיפוי הזדמנויות וסקר הון אנושי. "את המיפוי מבצעת הנהגת היישוב ובמסגרתו יש סקר ענפים, נכסים ונקודות חוזק, חסמים, עיסוקים, התאגדויות ביישוב, או באזור, פירוט עסקים, איזה ענף יכול להוות מנוף לצמיחה כלכלית ביישוב, כולל אילו מבנים שניתן לנצל אותם לטובת פעילות כלכלית יש ביישוב.
"סקר ההון נשלח לתושבים ישירות למייל. התושב לא חייב למלא את השם והוא מתבקש לענות על תחומי השכלה, לימודים, מקור פרנסה עיקרי ונוסף - כמו צימרים, סולרי, עסק זעיר, הסטטוס התעסוקתי, מיקום עבודה, שאיפות תעסוקתיות ושכר חודשי וגובה ההכנסה.
"התחלנו כבר את התהליך בעשרה יישובים, אנחנו בונים ומתניעים יחד עם היישוב. מטרת המודל היא לפתח פרנסה לתושבי היישוב בתוכו. מטרת המשנה היא פיתוח מאגר הון אנושי בגולן ומאגר הזדמנויות בגולן ליזמים בתוך היישובים ולא בהכרח באזורי התעשייה, כך שיאפשר לנו ביתר קלות לחבר הזדמנויות שמגיעות לגולן, או קיימות, ליישובים ולתושבים. בסיום הסקרים אנחנו דנים עם היישוב בממצאים.
"השלב השלישי הוא התאמה של מודל עסקי לאופי היישוב ואישור לעבודה על תכנית עסקית נבחרת, במימון משותף של החברה הכלכלית והיישוב, עם יועץ עסקי מומחה, בתחום שנבחר. לאחר הבחירה - החלטה משותפת ליציאה לדרך והעמדת קרן התנעה למודל היישובי. אנחנו מאמינים שהתכלול של כל הפעולות האלה, ביחד עם כל הגורמים באזור ובשיתוף של היישובים, יחולל את קפיצת המדרגה בכלכלת הגולן".
אלי מלכה: "עם ההתגייסות של קהילת הגולן, היוזמים והחולמים, ביחד עם האגודות השיתופיות וכמובן, תוך שיתוף פעולה שלנו עם קצרין ועם הגליל המזרחי, נפרוץ את הדרך ונייצר פיתוח כלכלי ומקומות תעסוקה איכותיים".