בלוגריות סלונה מטיילות בגולן

"סלונה" הוא אתר של בלוגריות מוכשרות מכל הארץ. הסניף הרמת גולני (תמר, אפרת ויעלי) הזמין את השאר ליום בגולן. טיילו בכל התחנות המתבקשות ונשארו עם טעם של עוד... ברור
 
תמר וינברג (רמת מגשימים)
 
מי שגדל בדרום הגולן, בטח מכיר את ההרגשה של הכיווץ הקטן בלב, כשפונים בצומת כורסי ומתחילים לטפס לגולן. הרגשת הנינוחות שמתפשטת כשמגיעים הביתה. הידיעה שהבית (קירות וגג) כבר קרוב, ההיכרות הוותיקה עם הכביש, על פיתוליו ועליותיו וההפסקות הקצרות בקו הלבן, כשרוצים לעקוף איזה מוביל טנקים מזדחל. גלים רכים של זיכרונות ופתיעה מול שינויים, כשמגלים איפה לאחרונה נשרף ומה צמח והנה קוטפים את החלקות מול הסוסים והוורוד המטמטם ששוב פורח, כמעט כמו לעבור בשער הצהוב של היישוב. ההרגשה הזאת ש"באתי הביתה", כי הגולן הוא הבית שלי כבר מעל ארבעה עשורים. פה גדלתי, פה בניתי בית ופה אני מגדלת את הילדים.
גם השמחה, כשחברים ומשפחה באים לטייל בגולן, בוודאי מוכרת לרבים. הרצון לחבב עליהם את הגולן, ההסברים הענייניים על מעיינות שכדאי להיכנס אליהם ואיפה יהיה "מפוצץ" ועל מה לא לוותר, על אטרקציות חדשות שנפתחו פה, מקומות עם אוכל טעים -כל זה בטח מוכר לרבים. כי זה כיף כשבאים לבקר אצלי בבית, גם כשהוא הבית המורחב, הגולן.
בימינו, כשעסקים גילו את כוחם של הבלוגים בקידום מוצרים דרך החוויה האישית, והלא מקצועית, כביכול, הפכו הבלוגרים לקהל מחוזר, כמו עיתונאי צרכנות. התוודעתי לנישה הזאת מעצם היותי בלוגרית ב"סלונה". בבלוג שפתחתי ב"סלונה", לפני ארבע שנים, בערך, כבר יצא לי להשתתף בכמה פרוייקטים כאלה ושם גם נולד הרעיון לטיול הזה. מה יותר טבעי מלהביא אנשים שהם חברים וכותבים מוכשרים, לבית שלי, לגולן, כדי שיספרו על זה לכולם ברשת?
 
חברנו יחד, אפרת, יעלי ואני, כולנו בלוגריות, להפיק את הטיול הזה שיביא לגולן בלוגריות מ"סלונה". המועצה העמידה לרשותנו הסעה ועכשיו צריך היה רק לבחור את המסלול וזה לא היה פשוט. רצינו שיהיה ייצוגי (יין, גבינות בוטיק) ויהיה מפנק (שוקולד) וגם גולני אותנטי (מטע תפוחים) ונקודה שרוצים לחשוף לעולם (כפר האמנים אניעם) ומשהו שאין בשום מקום אחר (אומנות הזכוכית) ופינוק נשי (קוסמטיקה) וחייבים גם אקטואליה (ביטחון).
רקע
התקשרתי לאנשים שאני מכירה משנותיי הרבות בגולן, שהייתי איתם בקשרי עבודה, בקשרי חברות, שכנות, לימודים משותפים ושאר היכרויות שנרקמות במהלך החיים. בשיחה אחת הייתי הבת-של, בשיחה אחרת חברה-של ואימא-של ובעלי העסקים שמחו לפתוח דלתות ולארח את הבלוגריות, גם אם זה "רק לביקור קצר".
"כשנולד הרעיון לפנק את ה'סלונות', תוך כדי פרגון ליוצרות הגולן, התרגשתי ומיד ידעתי שאני רוצה לקחת חלק בשילוב הזה", מספרת אפרת גת, מגבעת יואב. "חברנו ביחד תמר ויעלי מהגולן, שהן גם שכנות וגם 'סלונות' וגם מיוחדות בעצמן וניסינו לחשוב כמובן על יזמות בגולן. הרשימה לא הייתה קטנה בכלל וזה הרחיב את הלב וניפח יותר את החזה בגאוות יחידה. ביקרנו בתחנות נבחרות, כדי להספיק טעימה מכל טעם שיש לגולן להציע, עם דגש על טעם של עוד: שוקולד, יין, גבינה, יצירה ואומנות, מטעי תפוחים, קוסמטיקה וכמובן אי אפשר גולן בלי מורשת קרב ונוף.
 
גם וגם
תמר: "היינו ב'דה-קרינה', כי הכי כיף לפתוח את הבוקר בשוקולד וביקרנו ביקב 'בהט', בעין זיוון, כדי לדגום יין בטעם מיוחד. משם, נסענו לתל פארס וקיבלנו סקירה ביטחונית מהמילואימניק הפרטי שלי, יהודה וינברג. הוא גם הכניס אותנו למטעים שהיו בעיצומו של קטיף ה'פינק ליידי', שעדיין לא החלטתי אם התפוח הזה הוא יותר יפה, או יותר טעים. בכל מקרה, כשהוא על העץ הוא גם וגם.
משם, לסיור מזורז בכפר האומנים באניעם ואירוח כיד המלך בבית הקפה של 'יעלי', שהכניסה אותנו באהבה לממלכה שלה. משם, נסענו לסדנת זכוכית את רינה, מסטודיו 'מנדרינה' וגם קיבלנו טעימה מהגבינות של משק 'נעמי' וערכנו היכרות עם הסיפור המיוחד של נטור. קינחנו במפעל הקוסמטיקה של משפחת רייס, מגבעת יואב".
ימים ספורים לאחר מכן, הוצף אתר "סלונה" בבלוגים על הגולן. הבלוגרית "גברת הבלים" כתבה  ברשמיה מהסיור: "איך אני אוהבת את רמת הגולן! שקט, נופים של ארץ אחרת, קצב של יקום אחר והאפשרות, קלושה ככל שתהיה, לראות חזירי בר. אין יותר טוב מזה בעיני."אז כשתמר מהגולן הזמינה אותי לטיול ברמה, מיד הסכמתי. טוב, לא רק אותי. היינו קבוצה של בלוגריות, כולנו מפה, מ'סלונה'. וזו גם לא הייתה רק תמר. את הטיול יזמו ותכננו וארגנו היא, וגם אפרת ויעל אליה מדי, שלושתן בלוגריות בזכות עצמן, שחיות בגולן.
"בינינו, אני חושבת שהן ארגנו את הטיול, כדי שנוכל סוף סוף להיפגש, אבל אל תספרו להן שזה מה שאני חושבת".
ענת שפירא לביא סיפרה: "בכל המקומות האלה, ביקרנו ביום אינטנסיבי במיוחד שארגנו לבלוגריות 'סלונה' בנות הענף הרמת-גולני שלנו: תמר, אפרת ויעל. היה נפלא ונשארנו עם טעם של עוד, תרתי משמע. צילמתי כל כך הרבה תמונות ובמקרה הזה, הן באמת שוות אלף מילים".
 

משפחה גדולה ואהובה

על יקב "בהט" כותבת ענת: "יקב בוטיק קטן ומשפחתי (שמתם לב? הכול פה מאוד משפחתי בגולן. ברצינות! בלי ציניות). תוכלו לקבל כאן הסבר על תהליך הפקת היין, הדגמה של פקיקת הבקבוקים עם מכונה מיוחדת, סדנאות, אירועים ועוד כל מיני הפתעות".
איילת קדמי נווה כותבת: "יום שישי אחד, בתחילת נובמבר, יצאה משלחת של בלוגריות לסיור ברמת הגולן (אפילו בשביל 'צפונית' שכמותי זה צפון). הסיור הזה מבחינתי הוא בעצם סיפור על הגשמה. הגשמת חלומות. פגשנו וראינו נשים ואנשים, שהעזו לחלום ואז ללכת אחר החלומות שלהם. ומה יותר טוב מאשר לחיות את החלום עם הנוף של רמת הגולן מהמרפסת?"
אפרת גת: "הסיור הסתיים כל כך מהר, שנראה כאילו לא הספקנו כלום, כי הרי אפשר למלא ימים שלמים עם השפע שיש לנו כאן. בכל זאת הסתובבתי כטווסית בכל פינה ופינה שביקרנו בה, כי זה הבית שלי, המגרש המוכר שתמיד אני מגלה בו עוד מקום, או יופי חדש ונראה לרוב הדרומיים ומרכזיים בארץ כסוף העולם ימינה, לפחות עד שיורד כאן שלג.
"בעיקר שמחתי והודיתי על שניתנה לי הזכות לפרגן ולשמח יזמיות/ים, לשמוע על הדרך שעברו, לדעת שלא תמיד קל כאן, אבל אפשרי ושברגע של פרגון קטן, שגם אתה נהנה ממנו, אפשר לשמח עולם ומלואו".
תמר: " בסוף היום, כששלחנו את המיניבוס בחזרה למרכז הארץ, וחזרתי לבית (קירות וגג) הפרטי שלי, הרגשתי כמו אחרי אירוח משפחה גדולה ואהובה: סחוטה, שמחה, מותשת ומרוצה עד השמים, או עד החרמון, במקרה שלנו. כבר מצפה לארגן את הסיור הבא, כדי לבקר בכל המקומות הנפלאים והמרתקים שיש בגולן ולא הספקנו בפעם הזאת".