ארכיאולוגיה

בתי כנסת עתיקים בגולן

 

 

"עם שאינו יודע את עברו ההווה שלו דל - ועתידו לוט בערפל" יגאל אלון - פרויקט בתי כנסת עתיקים בגולן כלל השנה את מרבית בתי הספר היסודיים בגולן. התלמידים חפרו בארבעה מתחמים – קצרין, חספין מג'דוליה וכורסי. קבוצות תלמידים מבית ספר אביטל וקבוצת תלמידים מבי"ס הצבי בחרו להעמיק את הלמידה בנושא בתי כנסת עתיקים בגולן והכינו עבודות חקר במספר נושאים.

עבודות חקר בארכיאולוגיה

 
תלמידי כיתה ו' מאביטל וה' בבית הצבי  הפיקו חוברת פרי ותוצר של מסע ארכיאולוגי בבטן אדמת הגולן , הבית של כל אחד מהתלמידים. עבודת החקר מעצימה את הקשר בין העבר להווה ולעתיד . התלמידים נחשפו לנושא , נפגשו עם אנשי השראה, חקרו את השטח עצמו ולמדו מהי ארכיאולוגיה. בנוסף חוו התלמידים, שותפות, עבודת צוות, סקרנות וכוח רצון אמיתי להצלחה ומצויינות.
 
 
דבר התלמידים, בית ספר אביטל: "...הבחירה להיות חלק מקבוצת החקר לא הייתה לנו ממש קשה. עניין אותנו לחקור, לגלות דברים חדשים ולהתחבר להיסטוריה בשטח הביתי שלנו – שהיה בייתם של קהילות אחרות כבר עוד לפני 2,000 שנה." תוך כדי תהליך כתיבת העבודות נחשפנו לעולם חדש מלא מסתורין וסודות מהעבר, למדנו והתנסינו במקורות מעניינים ושונים שפתחו לנו דלת לגילויים מרתקים, חקרנו דרך השטח את בתי הכנסת העתיקים ופרנסתם של אנשי היישוב היהודי בגולן וחתמנו את עבודות החקר בהרגשת השייכות שלנו לחבל ארץ הייחודי בו אנחנו גרים..."
נושא עבודות החקר הובא לכלל התלמידים במפגש חשיפה בו הוצג בפניהם נושא הארכיאולוגיה בכלל והתיישבות היהודית בגולן בפרט. משם התחילו התלמידים, שבחרו להצטרף לקבוצת החקר, מסע מרתק, מלא השראה וסקרנות שהסתיים בכתיבת העבודות. במהלך הלמידה הם נפגשו עם הארכיאולוגים אונו ברון וערן מאיר, בקרו בארכיון מכון שמיר ובספריית מכללת אוהלו ונתחו מקורות מידע מגוונים העצימו את הקשר בין עבר – הווה – עתיד ולמדו על משמעותה של הארכיאולוגיה ועל ההיסטוריה שלנו כעם.

 
חופית גולן, מדריכת הפרויקט מטעם מדרשת הגולן מסכמת: התלמידים גילו רצינות ואחריות רבה בתהליך כתיבת העבודות. למדתי מהי שותפות, עבודת צוות, סקרנות וכוח רצון אמיתי להצלחה ומצוינות!! כל הכבוד!

בתי הבד בגולן

לשמן הזית
מגישים: פז ,רז ,ליאור ודקל
הענפים החשובים שאפיינו את המרחב הם: תבואה, בקר, עץ ופירות, צאן וגמלים, גפן, גידול סוסים ,מסחר וזית.
יש יישובים אשר נקראו על שם הזית כמו: זיתא, תל אבו זיתונה, גובטא, א זית, וואדי א זיעתן. את רוב השמן ומוצריו הכינו גם למסחר עם ארצות קרובות. לשמן הזית היו שימושים רבים כמו מוצרי טיפוח הגוף, משיחת כוהנים ומלכים, מאור, אכילה, והזיתים שימשו כתרופת מרפא.
 
 
 

בעלי חיים באמנות בתי הכנסת בגולן

בעלי חיים באומנות

 

מגישות: תאיר נוביק - אניעם
מיה אנידג'ר - מרום גולן
בעלי חיים באומנות בתי הכנסת זה הטבעה ופיסול באבן, מעטרים את בתי הכנסת בשביל היופי והסמלים בכל הגולן. בעבודה שלנו אנו מחפשות מה מסמלים העיטורים של בעלי החיים בבתי הכנסת והיכן הם נמצאים.
בחיפוש אחר בעלי החיים באומנות בבתי בכנסת מצאנו שבני האדם בתקופה הזאת הושפעו ולקחו דוגמה רבה מהטבע.
ולכן הטביעו צורות של בעלי חיים. לכל חיה היה תכונה מיוחדת משלה – גאווה, אחריות ועוד . מצאנו שהחיות הנפוצות בבתי הכנסת בגולן הן החיות – אריה, נשר, נחש, וחיוואי. הן מסמלות תכונות חשובות ואת הטבע שסבב אותם

מבני בתי כנסת בגולן

לכל בית כנסת יש צורה משלו
מגישים: אורי סיוון, עומר
לכל בית כנסת יש צורה משלו , משהו מיוחד בו , אבל כולם נקראים בתי כנסת כי בכולם יש משהו משותף במבנה ובמטרה שלהם - אותה מטרה להתפלל , לשמוח , ללמוד ולקרוא דברים חדשים על העבר מהתורה והתנ"ך . בתי הכנסת בגולן הם מהתקופה הביזנטית שנקראת תקופת המשנה והתלמוד.
מה שמיוחד במבני בית הכנסת בגולן זה שהפתח ממש מפואר ויש הרבה עיטורים. עוד משהו שמיוחד זה שהם מחזיקים עד היום, כנראה בנו אותם ממש טוב.
התפילות התחילו רק לאחר החורבן.
עובדה זאת חשובה כי עד אז לא היה משנה לאיזה כיוון הפתח. אחרי החורבן כשהופכים את זה לבית כנסת בשביל תפילה צריך הפתח יהיה לכיוון ירושלים.
מזה לומדים שבית הכנסת בגמלא הוא לפני החורבן – הפתח לכיוון מזרח. ובית הכנסת בעין נשוט הוא אחרי החורבן כי הוא פונה לכיוון הדרום. בסיליקה זה צורה של מבנה, מושפעת מצורה רומית. צורת הישיבה הייתה שלושה אולמות קטנים , שכולם ישבו על ספסלים רק איש אחד עמד באמצע. ארון הקודש בתוך היכלית וזה היה ממוקם בבמת המבנה.

עדויות לחיים יהודים בגולן

מגישות : רותם ליפצר מנליס, מיתר איסוביץ' , ושילי טורוצקי
בבתי כנסת עתיקים כמו בדבורה נמצאו משקופים מתחת לאדמה עם עיטורי עופות שמחזיקים נחשים, אחד המקומות עם הכי הרבה עדויות לחיים יהודיים בגולן זהו בית הכנסת אום אל קנאטיר ששם נמצאו הכי הרבה מנורות במבנה. חיפשנו בקצרין עדויות כמו משקופים, עמודים מעוטרים חרסים וכלים, בעבודה חיפשנו סמלים יהודיים בגולן כמו מנורות, אותיות בעברית, חפצים יהודים. מצאנו עיטורים של מנורות בעיקר בדבורה, כנף , ואום אל קנאטיר. הסמל הנפוץ הוא המנורה. למנורות הגולן יש לפעמים- חמישה, תשעה, ואפילו אחד עשר קנים יתכן שהסיבה לכך נובעת מהקפדה על ההלכה הקדומה:
"לא יעשה אדם מנורה כנגד מנורה אבל עושה של חמישה ושל שישה ושל שמונה".
מצאנו שיש המון עדויות לחיים היהודים בגולן - מנורות ,ארבעת המינים ושופרות, מחתה, עיטורים על משקופים עם גילופי חיות ואנשים- של סיפורים חשובים בתקופות קודמות, מזוזות, כדים חרסים וקמעות. רוב הסמלים לקוחים מבית המקדש. אומנם היה אסור להעתיק מהצורות בבית המקדש למשל המנורה. אבל המון סמלים הועתקו מבית המקדש מרוב הגעגוע אחרי שנחרב בית המקדש

כלי המקדש וייצוגם באומנות הארכיאולוגית בדגש על המנורה

כלי המקדש וייצוגם באומנות הארכיאולוגית בדגש על המנורה

כתבו: חסדא לוי מעין פלאי
המנורה הייתה קדושה מאד לעם היהודי ובגלל זה היא מופיעה כמעט בכל בית כנסת עתיק, היא הפיצה אור בכל ירושלים. הדלקת נרותיה היו עבודה מיוחדת מאד עד שרק הכהן הגדול היה יכול לעשותה, היא הייתה עשויה זהב טהור מקשה אחת כלומר שלקחו גוש זהב וחצבו בו את כל צורת המנורה ועיטוריה בתור חלק אחד. המנורה היא אחד הכלים שמופיע כמעט בכל בית כנסת עתיק בארץ מפני קדושתה.
בדרך כלל היא מופיעה עם שופר ומחתה. אך לא רק בבתי כנסת היא מופיעה, כמעט בכל סמל יהודי אחרי החורבן לדוגמא: מטבעות, על המטבע של המלך החשמונאי האחרון (מתתיהו אנטיגונוס) מופיעה המנורה וגם היום משתמשים במטבע זה בתור עשר אגורות.  להלן חלק מהמנורות שאותרו: בבית הכנסת בקצרין נמצא פיסול מנורה בעלת חמישה קנים.  בבית הכנסת בעין נשוט נמצאה מנורה על גבי כן אבן ומנורה נוספת על כותרת עמוד.
בבית הכנסת בחורבת יהודייה נמצאה מנורה.
בבית הכנסת באום אל קנאטיר נמצאו שש מנורות!!
בפיק על גבי עמוד עם חריטת מנורה יש כתובת "אנה יהודה חזאנה" שזן כנראה שמו של התורם. וכן משקוף מעוטר.

מסלולרי - בית ספר גולן

מסלולרי
 
חפירות באתר חספין
בי"ס גולן
לאה גרינפילד, מחנכת כיתה ו בנות

בימים אלה אנו חוגגים 50 שנה לחידוש ההתיישבות בגולן. אנשי הציבור והמחנכים מקפידים להדגיש שאנו חוגגים את חידוש ההתיישבות היהודית הקדומה ולא רק מפעל חלוצי בן 50 שנה. לא קל להתחבר לרצף של אלפי שנות התיישבות כשאנו חיים בתרבות כה שונה, אבל אם משהו שיכול לחבר אותנו זו תוכנית ארכיאולוגיה.
שגרת הלימודים בבית ספר גולן מלאה הפתעות. בקיץ האחרון הגענו משפחתי ואני לגולן, וזו הייתה שנתי הראשונה כמחנכת באחת מכיתות ו בנות בבית הספר "גולן". התלמידות כבר לא מתרגשות מתכיפות הטיולים וימי השיא למיניהם. נשרים, סבים וסבתות, פרויקט בת מצווה ופה ושם גם לימודים בכיתה. למרות הגיוון ועושר הפעילויות, יש פעילות אחת שהתחבבה עלינו במיוחד – חפירות. לארכיאולוגיה עוד נגיע גם, אבל נתחיל בהסבר קצר למי שלא מבין מה יש לנו לחפור כך באמצע היום. יגידו הציניקנים שהבנות והמורות חופרות גם בכיתה, אבל דווקא אנחנו הרגשנו שהיציאה לאתר "חספיא", ממש בחצר האחורית של בית ספרנו היא הזדמנות אמיתית. ראשית כל עצם היציאה לאוויר הפתוח בריאה לנפש ולגוף. שנית, יש תלמידות שהישיבה בכיתה במשך יום שלם אינה מטיבה עם יכולות הלמידה שלהן ולעיתים הרגשנו שרק עבורן היה שווה לצאת מהכיתה.
כל הרווחים האלה באו מבלי שעוד אמרנו כלום על התוכן של המקום. הישוב חיספין בו אנו לומדים נקרא על שם האתר הארכיאולוגי "חיספיא" שמוזכר במקורות חז"ל וכן בכתובת עתיקה שנמצאה ברצפת האתר ברחוב. ההדרכה שקבלנו במקום וההבנה שאנחנו מתחברים לשורשים שלנו ועל הדרך שותפים גם לפענוח של תעלומות ארכיאולוגיות אמיתיות, מלאו אותנו בתחושת משמעות. מנהלי החפירה והמדריכות הצליחו ליצור אווירה בה כולם מגויסים, והקושי לא הופך לרטינות אלא לעמל מספק. חזרנו כל פעם לכיתה בתחושה פשוטה שלא סתם חפרנו.
במהלך השנה, צולמו חלק מבנות הכיתה לסרטון מקצועי במסגרת פרויקט "מסלולרי", אשר מדגים את החפירות ומלמד אותנו מעט על אתר "חיספיא" שתחילת אזכורו במקורות הוא בימי בית שני. הצילומים ריגשו מאוד את הבנות והתוצאה מרהיבה לכל הדעות.

סרטון זה הוא חלק מפרוייקט מרגש וייחודי לכבוד שנת החמישים לחידוש ההתיישבות בגולן בו ילדי הגולן מציגים באתרי טבע ומורשת מוזמנים לצפות בכל הסרטונים באמצעות ברקוד או כתובת האתר.