50 השנים הבאות

שבוע לפני קיומו של מופע היובל, אירוע השיא של הגולן לשנת החמישים לחידוש ההתיישבות - והמועצה האזורית כמרקחה. כולם עסוקים בהכנות לקראת האירוע שיארח מעל 10,000 משתתפים, במתחם החדש ב"צנובר".
ביום הזה, יום שחרור הגולן, יעמוד ראש המועצה האזורית גולן, אלי מלכה, על הבמה מול קהילת הגולן, יעצור לרגע קט את המירוץ הבלתי פוסק של העבודה ויביט באלפי האנשים שהתכנסו לרגל האירוע. מי שעמד בראש המאבק להשארת הגולן בריבונות ישראלית ולאחר מכן, שימש במשך שלוש קדנציות כראש המועצה, יכול לחייך ולומר - הצלחנו. אנחנו כאן, 33 יישובי הגולן וקצרין, 26 אלף תושבים, בחבל ארץ שנחשב היום בציבור הישראלי לאחד האיכותיים והאהובים. רגע לפני האירוע המרכזי פגשנו את אלי מלכה לריאיון אישי ונרגש במיוחד.

מה אתה מרגיש בימים אלה?
אלי מלכה: "באופן אישי, זה אחד מרגעי השיא בחיי. זה אירוע שמסכם 25 שנות פעילות ציבורית, בהן 10 שנים, כשותף בהובלת המאבק לשמירה על ריבונותנו כאן בגולן ו-15 שנים בפעילות לאִזרוח הגולן, כדי להסיר את סימני השאלה ואי הוודאות. עבדנו כדי לקבע בתודעה הישראלית, שהגולן הוא לא רק אזור של ביטחון, אלא חבל ארץ ישראלי, התיישבותי, תיירותי וחקלאי. "אלו רגעים, בהם אני מזהה את עוצמת הקשר והאהבה שלי לגולן. ברגע כזה, אני בעיקר מרגיש צורך לומר תודה על זה שהתאפשר לי להיות חלק מהעשייה ההתיישבותית והציונית, שנעשית כאן בגולן ולכן אני מגיע לעצרת הזו בהתרגשות עצומה. "כשמועצה, או כל עיר אחרת, מציינים יובל, או עשור, זה אירוע יומולדת. אצלנו זה מעבר לזה. אצלנו זו נקודת ציון, בעיקר ל-50 השנים הבאות. בשנים הקודמות, התמודדנו עם האתגרים המדיניים, הביטחוניים והכלכליים והיינו שרויים תקופה ארוכה באי-וודאות פוליטית, ששם היו רגעים שנדמה היה שעוד רגע, נאבד את הגולן. עכשיו, כשאנחנו מרגישים בטוחים בישיבתנו כאן, ובטוחים שהגולן הוא חבל ארץ נאהב על ידי הציבור הישראלי, כשאנחנו בטוחים שכבר אין תנועה פוליטית, כזו או אחרת, שתחזיר את סימני השאלה על הגולן, קל לנו להיכנס ל-50 השנים הבאות, ממקום אחר לגמרי".
מהן התכניות המרכזיות אותן מקדמת המועצה?
"לצד הזכות הגדולה, הענקית, לגור כאן, להקים משפחה, ללדת ילדים במקום הקסום הזה, לקחנו על עצמנו גם אחריות גדולה על האזור הכל כך מיוחד הזה.
ישנם מספר פרויקטים מאוד משמעותיים על השולחן, במגמה לקדם ולפרוץ דרך. הראשון ביניהם הוא הקטר שנבחר להוביל את העשור הזה - העשור הכלכלי, השקעה בפיתוח כלכלי ויצירת מקומות תעסוקה איכותיים. לצורך העניין, הקמנו מִנהלת, אנחנו מגבשים תכנית אסטרטגית ואנחנו בדרך הנכונה.
"נצטרך לעשות את קפיצת המדרגה הנדרשת בחקלאות, שתהיה חקלאות עתירת-ידע, מתקדמת, חדשנית, מותאמת למגמות בעולם, פורצת דרך בתחומים רבים, עם טכנולוגיות מתקדמות ועם תוצרת איכותית, מזון-על ומזון-מרפא, עם הפנים לשוק העולמי בתחום זה, בהיקף של מיליארדי שקלים.
"הנושא השני הוא מערכת החינוך, שהצמיחה הדמוגרפית הכל כך מבורכת מעלה צורך בגיבוש תכנית-אב חדשה. נידרש לבינוי נוסף, פתיחת בתי ספר נוספים ואולי גם לשינוי אזורי רישום. לצד זה, אנחנו בעיצומו של תהליך להטמעת פדגוגיות חדשות, שינוי במרחבי הלמידה, שיטות למידה, מה שמחייב אותנו בהרבה מאוד משאבים של זמן ותקציב. כל זה, תוך גיוס כל הכוחות הטובים בגולן, על מנת לעשות את מערכת החינוך שלנו למצוינת. השקעה בחינוך היא גם אבן שואבת לקליטה, אבל בוודאי עונה על הנושא החשוב - איך מעצבים את דמותו של האזרח הישראלי, שהוא בוגר מערכת החינוך בגולן.
 
 
 
לוגו 50
"נמשיך בתכניות מתאר ליישובים, על מנת לגמור תכנון מקסימלי לכל יישוב, על פי תכולת המגרשים המאושרת, כדי שפוטנציאל הקליטה לא ייעצר. נצטרך למצוא פתרונות להמשך צמיחה דמוגרפית ביישובים ובאזור כולו, כי בקצב הקליטה שלנו היום, נמצה את פוטנציאל הקליטה ביישובים הכפריים, תוך כחמש עד שבע שנים. את כל אלה צריך לעשות בצורה מושכלת, תוך שמירה על ערכי הטבע והנוף, גם אם נצטרך לוותר על נכסים כלכליים, כדי לשמור על יופי הבריאה כאן בגולן. "באופן אישי, חשוב לי לסיים לפתח ולהנגיש את אתר המורשת הלאומי עין קשתות, שייפתח באופן מלא, בעוד מספר חודשים, אחרי שנסיים את עבודות הפיתוח וגיבוש התוכן ונאפשר למטייל לחוות חוויה מלאה של האתר, שלדעתי הוא אחד האתרים המרגשים והיפים ביותר בארץ".

לקרב את המרכז לפריפריה
 
בשנים האחרונות, פעלת יותר כיו"ר אשכול גליל מזרחי, שמאגד את 18 הרשויות. מה הביא אותך לזה?
מלכה: "בתחילתה של הקדנציה השלישית, ישבתי שבועות ארוכים בדיונים כדי לגבש תכנית אסטרטגית להמשך פיתוח הגולן, כפי שעשינו בשתי הקדנציות הראשונות. הגעתי למסקנה שקפיצת המדרגה כאן בגולן תלויה מאוד בשיתוף וגיוס יתר הרשויות באזור, כי הנושאים שבהם אנו צריכים לעסוק הם מעבר לכוחה של מועצה אחת.
"כדי לקדם את מערכת הבריאות באזור, האקדמיה, מקומות תעסוקה איכותיים, תרבות וחינוך ברמה גבוהה - כל זה ניתן לעשות רק אם מגייסים כוחות גדולים, ראשי רשויות וכמות גדולה של תושבים שיש משמעות לאמירה שלהם. באשכול, יש מעל 18 רשויות, 200 אלף תושבים. כל מה שנעשה ישפיע על כל אחד כאן ובאזורים שסמוכים אלינו.
"אני שומע את אלה שאומרים שהם פועלים לקרב את הפריפריה למרכז, שמחדשים כבישים ומקצרים את הדרך - ואני טוען שהאמירות האלה, אין בהן דבר!
"כשאומרים את זה, מתכוונים לצאת ידי חובה ולסלול עוד כבישים ולבנות מחלפים, שלא משרתים באמת את האזור המרוחק שלנו, הגליל והגולן. כי כך משאירים את עיקר ההשקעה של המדינה במרכז הארץ ופשוט מקצרים לנו את הדרך להגיע לשם. זה לא באמת תורם לפריפריה.
"מה שצריך לעשות ברמה הארצית זו אסטרטגיה הפוכה - לקרב את המרכז לפריפריה. אז ניתן תשובה לאחד העיוותים שאני נחשף אליהם מדי יום ביומו - תחושה של חלק גדול מהצעירים ומהתושבים בגליל המזרחי שלא מרגישים שותפים להצלחה של מדינת ישראל, כי כשהם רוצים אוניברסיטה ברמה גבוהה, הם צריכים לנסוע למרכז. מי שצריך שירותי רפואה איכותית וברמה גבוהה - צריך לנסוע למרכז. מי שרוצה לצרוך תרבות טובה - צריך להרחיק עד המרכז. לכן, לאט לאט, הם מרגישים לא שייכים וזה בונה נרטיב מסוכן, שמתבטא בתחושה בפריפריה של 'לא נתנו לנו'.
"בהחלטות מנהליות אמיצות, לא פופוליסטיות ולא רק בדיבורים, אפשר לקרב את המרכז לפריפריה, אפשר להקים את האוניברסיטה הבאה כאן בגליל מזרחי, אפשר להשקיע מיליארדי שקלים בבתי החולים בצפון הארץ, להפוך אותם לבתי חולים ברמה הגבוהה ביותר ועם כל השירותים הנחוצים לתושבים. אין שום סיבה שלא! אפשר לקבל החלטה להטבות מפליגות ליזמים ולחברות, להקים את העסקים שלהם כאן.
כשזה יקרה וראשי הרשויות יפעלו לשפר את החינוך והתרבות, נראה נהירה לכאן, כי זה באמת המקום הנכון ביותר לגדל בו ילדים ובתנאי שיש לך יכולת לפרנס אותם ושאתה מרגיש חלק מהפלא הזה שנקרא מדינת ישראל. לכן אני שם, בזה אני עוסק ואנחנו מרגישים שהפעולות מתחילות להניב פירות. זה ממש לא מספיק עדיין, אבל זו התחלה שנותנת את הכוח והרוח להמשיך הלאה.
"גם העובדה שאנו, ראשי הרשויות, נפגשים ויושבים ביחד, בחשיבה משותפת על האזור כולו, ואחד למען השני, זו חוויה יוצאת דופן של בניית שותפות והסכמות. זה נותן תחושה שאנחנו עושים מעשה גדול ותמיד, כשאתה חלק ממשהו ועושה את זה עם מנהיגים נוספים - אתה חוזר הביתה מלא סיפוק". 

לעשות את החיבור הישראלי

איזה מסר מרכזי היית רוצה להעביר לתושבי הגולן?
בעיניי, זה הזמן לפתח את שיתופי הפעולה ולחזק את הקשר באופן עמוק ואמתי עם השכנים שלנו, השכנים בארבעת הכפרים הדרוזיים בצפון הגולן, שירגישו שווים, שייכים ושותפים להתפתחות והקדמה באזור הגולן והגליל. להעמיק את הקשר עם השכנים שלנו בגליל מזרחי בתחומי חברה, קהילה, חינוך ואקדמיה - עם חצור, צפת, קריית שמונה והמועצות האזוריות והמקומיות, היהודיות והערביות. "המשימה הציונית המשמעותית שעומדת לפתחה של מדינת ישראל והחברה בישראל הוא עיצוב דמותה של החברה הישראלית. כולנו שומעים חדשות, קוראים את השיח ברשתות וחשים את השנאה מחלחלת אל השיח, את הפילוג וההסתה, את השונה ולא המאחד. אם לא נמצא את הדרכים לקרב לבבות, לחבר בין מגזרים, עדות, שכבות, דעות - נמצא את עצמנו מפולגים. אנחנו כאן, בגולן, לא נוכל לעמוד מנגד ולראות את אלה שמפלגים בין השבטים והעדות והמגזרים והדתות ומסכסכים, על מנת להרוויח רווחים פוליטיים. חוסנה של מדינה תלוי באיזה חברה תהיה כאן.
"יש לנו את הרוח, הכוחות והרצון להיות חלק מאלה שיפעלו למען שינוי בשיח הישראלי ובעיקר לעשות את החיבור הישראלי. כשנפעל ברמה האזורית וכשנראה שהאזור כולו מתפתח, הן בהיבטים הכלכליים והן בחברתיים, לנו יהיה יותר טוב והמדינה תהיה בטוחה יותר. נרגיש שאנחנו חלק מדבר גדול, שמעמיק את השורשים שלנו כאן ונותן תנופה למפעל הציוני".

במה אתה גאה במיוחד?
"כל מה שעשינו בפיתוח הגולן נעשה בזכות צוות עובדי המועצה המדהימים, שעובדים עם תחושת שליחות, התגייסות יחד עם חברי ההנהלה והמליאה וביחד, הם אלה שהביאו לכך שיש תכניות שניתן להוציא לפועל ולראות את הפירות המבורכים. זאת, לצד הקהילה, יוזמת ואיכותית, שניתן לקבוע אתה יעדים על פסגת ההר וגם להגיע לשם. כשאעמוד באירוע היובל, מול אלפי תושבי הגולן, ארגיש חלק ממשהו גדול, מקהילה גדולה במעשה, אבל בעיקר - ברוח".