והובוקר אחד קיבלתי טלפון, שבישר לי על חזרתו לגולן של בן אל-רום עם יזמות מעניינת. אספתי את הדפדפת, התעטפתי היטב במעיל ומיני שכבות נוספות ושמתי פעמי צפונה לאלרום. את פני קיבלו אייל ערן ויפתח פארן, הראשון ממזרע והשני מקומי. התכנסנו לשיחה על מעבר, יצירה וקהילה בסטודיו היפה שהתמקמו בו לפני שלושה חודשים.

השניים הכירו במסגרת הלימודים לעיצוב תעשייתי בבצלאל בירושלים ומאז הם יוצרים, ממציאים ויוצרים דברים נפלאים ביחד (תוכלו להתרשם באתר החברה http://www.poranaran.com (. אחרי שנים 4 שנים בירושלים הם החליטו לעשות משהו יוצא דופן, מפתיע ושונה, בדיוק כמו שלימדו אותם לחשוב במקצוע הזה, צעד אחד גדול, גדול מאוד- צפונה.

"היו בהתחלה הרבה הרמות גבה, אנשים לא הבינו איך אנחנו הולכים להוציא את רגלינו מהביצה המקומית שנחשבת אחת המפרות והמקצועיות ביותר בתחום" משתף יפתח, "חלק מזה, אני מאמין, היה גם מחוסר ההיכרות עם הצפון שנתפס כמקום יפה עם צימרים מפנקים וזהו פחות או יותר". אייל, על אף שלא הכיר הצפון הרחוק, חושב שזהו ריחוק שדווקא מפרה" תראי, יש פה קור כלבים, טמפרטורות שלא מוכרות באף מקום אחר בארץ, זה סוג של חו"ל, יש פה טבע אחר, ביגוד אחר, הכל פה פחות או יותר "לא רגיל" עבור העניים התל אביביות. מתוך השוני אני מוצא פה הרבה השראה. נכון שבמרכז הכל הרבה יותר דינאמי ואינטנסיבי והסיעור מוחות איכשהו עובד יותר מהר כאשר פועלים בקהילה שהיא כולה עסוקה בעיצוב, אבל דווקא הריחוק הזה יוצר אצלנו סוג של ייחוד שלאט לאט נוצר".

הקהילה האלרומית קיבלה אותם בחיבוק חם עם הרבה פירגון ונכונות לעזור ולקדם פתרונות. גם ברמה האזורית הם מצאו הרבה רצון לעזור והרבה הערכה על הבחירה שעשו.

יפתח- "בעולם האינטרנט אין לעסק שלנו גבולות, אנחנו עובדים הרבה עם לקוחות מחו"ל וכמובן גם מהארץ. זו הייתה התובנה הראשונה שאפשרה לנו לחלום בכלל על המעבר. מעבר לכך, כשהתחלנו לחשוב ברצינות על העניין הבנו שטמונה במעבר הזדמנות להתפתחות שלא הייתה אפשרית במרכז".

אייל: "החיים הצנועים יותר בצפון מאפשרים לנו לקחת את העסק למקומות חדשים שהם מעבר לשירות העיצובי. אנו פועלים על פיתוח של מוצרים חדשים, פטנטים ויוזמות מעניינות שונות. כאן אנחנו יכולים להרשות לעצמנו להשכיר סטודיו עם בית מלאכה גדול במחיר שלא מסכן את העסק בתחילת דרכו. בית מלאכה למעצבים כמונו, שנחשבים עוד יחסית בתחילת הדרך, נשאר בגדר חלום לחברים שלנו במרכז". יפתח: "בהחלט קיבלנו תגובות מקנאות על העניין, מקום משלנו שאנחנו יכולים בכל שעה בה צצה המוזה פשוט ללכת וליצור בו וכל זאת ללא הגבלת נפח. היכולת שלנו להמציא, להתנסות עם החומרים בידיים ולא רק דרך עכבר המחשב היא פנטסטית".

עוד יתרון משמעותי למעבר טמון ממש בריחוק עצמו. יפתח: "היציאה מעולם התערוכות והעיסוק בתוך ברנז'ת המעצבים עצמה, גורמת לעבודה שלנו להגיע ל"קהל אמיתי", לאנשים שפשוט מחפשים מוצר חכם המותאם יותר לצרכיהם. זה מחייב אותנו להתמקד בצדדים הפרקטים כי קהל היעד לא מחפש רק אמירה עיצובית אלא שיפור איכות החיים. וכאן אנחנו מרגישים אמיתיים יותר ומשפיעים. זה גם נותן סיפוק אדיר כאשר מוצר שלנו מגיע לכל בית ולא רק לאתרי העיצוב באינטרנט".

אייל: "אבל היתרון הגדול הוא שקמים בבוקר ולא צריכים לנהוג לעבודה, לחפש חניה...

ואנחנו לא מתנתקים לגמרי, יש לנו ערוץ קבוע של התקשרות למרכז, מידי שבוע אנחנו נוסעים לירושלים בכדי ללמד בצלאל ואנו כבר מנצלים את ההזדמנות גם להתעדכן וגם לפגוש לקוחות".

יפתח: " בפרספקטיבה של קצת פחות מחצי שנה אנחנו מרגישים ויודעים שהמעבר והקמת poranaran היה מהלך חכם".

מסתבר שקהילת אל-רום מייצרת עוד כמה וכמה יוצרים מוכשרים. בתחילת החורף קיימו בישוב תצוגה מיוחדת ומפרגנת לבניה היוצרים. עופרי הציגה בתצוגת אופנה בהשתתפות דוגמנים מקומיים מגן דובדבן את עיצוב בגדי הילדים. מיכל אסרף הציגה את ליין בגדי הים שעיצבה, פה קצת היה יותר קשה בהתחלת החורף למצוא מתנדבים להדגמה, אבל האורחים נהנו מסרטון יפה המציג את היצירות. והתכשיט  של האירוע הגיע ע"י גל פיחוביץ' מעצבת תכשיטים וכמובן שיפתח ואייל הציגו גם הם את מרכולתם.

אז זהו, נהנתי לפגוש קהילה מפרגנת, צעירים יצירתיים שמעיזים וגם את השמש שהפתיעה באותו בוקר חורפי ושטפה את המשק היפה של אל-רום.