הישוב בגולן התחתון בתקופת שלהי ימי הבית השני, המשנה והתלמוד

תקציר

חלקו המערבי של מרכז הגולן המכונה "הגולן התחתון" נחקר רבות בשלושים השנים האחרונות. מחקרים אלה, ובעיקר, זיהויה של העיר גמלא וחפירתה ומחקר בתי הכנסת שרובם לא היו מוכרים, העמיקו את הידע על עברו של אזור זה בימי הבית השני, בתקופת המשנה והתלמוד ובתקופה הביזאנטית. הגולן התחתון, שהיה מוכר מן המקורות ההיסטוריים כמעט אך ורק מכתביו של יוסף בן מתתיהו, הציג בפני החוקרים אתגר קשה של ניסיון לכתוב את תולדותיו רק על סמך הממצאים הארכיאולוגיים. במחקר זה נעשה ניסיון להשלים את החסר בתחום זה ולהכריע בין השחזורים ההיסטוריים הסותרים שהוצעו עד כה.

המחקר מתבסס על סקר קראמי נרחב, שנערך ב-45 אתרים בגולן התחתון ומכל אחד מהם נאספו בממוצע 150 חרסים השייכים לתקופות ההלניסטית, הרומית והביזאנטית. חרסים  אלו הוגדרו וחולקו לשבע תקופות משנה. כך ניתן להציג תמונת יישוב דינאמית אשר לא הייתה מוכרת עד כה.                               

בפרק א' הוצגו המחקרים ההיסטוריים והארכיאולוגיים העוסקים בגולן התחתון תוך הדגשת הסוגיות ההיסטוריות העיקריות השנויות במחלוקת והבאת הדעות השונות ללא קביעת עמדה. רוב הסוגיות נדונו בהמשך העבודה לאור תוצאות ניתוח נתוני הסקר.

פרק ב' מציג את שיטת הסקר הארכיאולוגי, יתרונותיה וחסרונותיה, ככלי לשחזור תולדות היישוב.

פרק ג' מציג את הנתונים הגולמיים של 48 אתרים בתחום המחקר (45 אתרי הסקר ושלושה אתרים נוספים, שנערכו בהם חפירות ולא היו במסגרת רשיון הסקר הנוכחי). ממצאי הסקר הוצגו על גבי טופס אחיד בו נרשמו נתוניו הפיסיים של האתר, הממצאים הארכיטקטוניים העיקריים שנמצאו בו וכל המחקרים שדנו באתר זה בעבר. שברי שפות של כלי החרס שנמצאו בכל אתר הוצגו במספרים מוחלטים ובאחוזים בטבלה אחידה. בשלב ראשון חולקה הטבלה לשלוש תקופות: הלניסטית, רומית וביזאנטית ומוינו בה 53  טיפוסי כלים.

פרק ד', שהוא לבו של המחקר, עוסק בניתוח ממצאי הסקר ובמסקנות ההיסטוריות-יישוביות העולות מהן. הבסיס להסקת מסקנות היסטוריות מתוך ממצא קראמי הוא תיארוך מהימן של טיפוסי הכלים. בעבודה זו הוסקו מסקנות רק על סמך טיפוסים שהגדרתם ברורה והם מתוארכים במחקר הקראמי. מתוך 45 אתרי הסקר נבחרו חמישה בהם ניתן להצביע על הימצאם או על היעדרם של טיפוסי כלים מתקופות שלמות השונות זו מזו. החמישה שימשו אתרי מפתח להגדרת התקופות על פי הטיפוסים הקראמיים השונים, הבחנה שאיפשרה להסיק מסקנות על ראשיתו של יישוב, על משך קיומו ועל הזמן בו חדל להתקיים.

החלוקה לתקופות מתבססת על מחקרים של שתי קבוצות כלים המשמשים יסוד במחקר הקראמי של התקופה הרומית והביזאנטית. לתקופה הביזאנטית אופיינית קבוצה של כלי שולחן מיובאים Late Roman) Ware) שנחקרה ותוארכה בידי הייז (Hayes 1972, 1980).

ב-66 אחוזים מאתרי הסקר נמצאו 622 שפות כלים מקבוצה זו והם מהווים 13.4 אחוז מכלל הממצא באתרים אלה (כולל כלים לא מזוהים). קבוצה זו מאפשרת לנו לחלק את התקופה הביזאנטית לשלוש תקופות משנה: קדומה (350-450 לסה"נ), תיכונה (450-550 לסה"נ) ומאוחרת (550-650 לסה"נ).

לקבוצה שניה, בעלת משמעות בחלוקת משנה של התקופה הרומית, שייכים כלים שנוצרו בגליל ובהם סירי בישול, קערות ופכים שנחקרו ופורסמו בידי אדן-ביוביץ (Adan-Bayewitz 1993), אותם זיהה ככלי כפר חנניה הנזכרים במקורות חז"ל. בכל אתרי הסקר, למעט אחד, נמצאו 5130 שפות של כלים מקבוצה זו, המהווים כ-70 אחוזים מכלל הממצא. טיפוסים אלה מזוהים מבחינה טיפולוגית עם כלי כפר חנניה, אם כי מרביתם נוצרו בגולן. מכלול הכלים באתרי המפתח יצרו בסיס המאפשר תיארוך כלים מטיפוס כפר חנניה שנמצאו בגולן, באופן עצמאי ובלתי תלוי בגליל. התיארוך היה זהה לאותם טיפוסים מתוצרת כפר חנניה באתרי הגליל, לכן, אפשר להסתמך על אדן-ביוביץ ולחלק גם את התקופה הרומית לשלוש תקופות משנה: קדומה (עד שנת 100 לסה"נ), תיכונה (100-250 לסה"נ) ומאוחרת (250-350 לסה"נ).

על סמך תיארוכים אלה נערכו טבלאות ובהן סיכום הממצא הקראמי מאתרי הסקר על פי חלוקה לתקופות משנה, נתונים ששמשו בסיס לניתוח התיישבותי-היסטורי בכל אתר. התופעה הבולטת ביותר היא הדינאמיות היישובית. ניתן להבחין בשלושה סוגים עיקריים של יישובים לפי התקופות שבהם היו מיושבים:

18 יישובים (39 אחוזים) שהתקיימו ברצף בכל שלבי התקופה הרומית, ולפחות בשני השלבים הראשונים בתקופה הביזאנטית.

16 יישובים (35 אחוזים) שהתקיימו במהלך שלבים שונים בתקופה הרומית, אך לא שרדו בתקופה   הביזאנטית.       

11 יישובים (24 אחוזים) שלא היו קיימים בתקופה הרומית הקדומה, הוקמו בתקופה הרומית התיכונה או המאוחרת והמשיכו להתקיים בתקופה הביזאנטית.

תמונה זו מאפשרת לענות על שאלה בסיסית במחקר תולדות הגולן בדבר קיומו של פער יישובי בגולן בין ימי המרד הגדול ברומאים לבין התקופה הרומית המאוחרת. אכן, 27 יישובים (59 אחוזים) לא התקיימו לאורך כל התקופה הרומית והביזאנטית, אך הסתבר שאין לכך קשר למרד ברומאים ולנפילתה של גמלא. 18 היישובים שהתקיימו במשך כל התקופה הרומית ובתקופה הביזאנטית, מלמדים שלא היה פער יישובי בגולן התחתון בתקופה הרומית התיכונה, אדרבא, יישובים אחדים נוספו בתקופה זו.

מסקנות נוספות עלו מניתוח הממצא:

א. גמלא הייתה היישוב היחיד בגולן התחתון שנעלם כתוצאה מהמרד הגדול.

ב. לאחר נפילתה של גמלא הוקמו בסביבתה הקרובה ארבעה יישובים חדשים.

ג. בנוסף לאלה נבנו בתקופה הרומית התיכונה והמאוחרת 8 יישובים חדשים. לעומת זאת, נעלמו 16, רובם בתקופה הרומית המאוחרת.

ד. רוב  היישובים החדשים שהוקמו החליפו את היישובים שנעלמו.

ה. מספר שיא של אתרים מיושבים (40), נרשם במהלך התקופה הרומית התיכונה.

ו. בכל 15 האתרים, שהיו קיימים בתקופה הרומית התיכונה ו/או המאוחרת ונעלמו לפני 350 לסה"נ, לא נמצאו שרידים של בתי כנסת .

ז. ב-25 אתרים, הקיימים משנת 350 לסה"נ ואילך, נמצאו שרידים או פריטים של בתי כנסת, למעט בשלושה אתרים בהם נתגלו שרידי יישוב נוצרי.               

ח. תוצאות הסקר תומכות בתיארוך בתי הכנסת בגולן לתקופה הביזאנטית.

ט. שיא העוצמה היישובית היה בתקופה הביזאנטית הקדומה, למרות הירידה במספר האתרים המיושבים (29), זאת על סמך שפע ממצא החרסים והשטח הנרחב של האתרים.   

י. בשלהי המאה החמישית לסה"נ ניכרת ירידה בעוצמה היישובית, אם כי כל היישובים המשיכו להתקיים.

יא. החל במחצית המאה השישית לסה"נ ניכרת ירידה חדה. עשרה יישובים נעלמים ובשאר יישובים הייתה האוכלוסייה דלילה ביותר.

בפרק ה' הוצגו סוגיות בתולדות היישוב בגולן התחתון שעלו לאור הסקר. ניתוח התשתית הגיאולוגית של אזור הסקר בהשוואה לסביבתו, הראה שהגולן התחתון טרשי מאוד ורק אחוז קטן משטחו, מתאים לגידולי פלחה. הכמות הגדולה של בתי הבד שנמצאו באזור (75), מלמדת שתושביו השכילו, למרות הנתונים הקשים, לגדל עצי זית ולהפיק שמן בכמויות מסחריות. בהסתמך על נתוני הסקר מסתבר, שבתקופה הרומית הקדומה פעלו בגולן התחתון רק כ-20 בתי-בד, ואילו בתקופה הביזאנטית הקדומה פעלו 65, מהם  הופקו כ-500 טון שמן לייצוא.

בדיון על הזהות האתנית של תושבי הגולן התחתון שולבו מקורות היסטוריים וארכיאולוגיים  ותחום הדיון הורחב לגולן העליון ולתחום סוסיתא. מסתבר, שבתקופה הרומית הקדומה  היו הגולן התחתון והגולן העליון אזורי התיישבות יהודית, ואילו תחום סוסיתא היה אזור נכרי ובו מספר מצומצם של יישובים יהודיים. הממצא הארכיאולוגי מוכיח שבתקופה הביזאנטית היה הגולן התחתון אזור התיישבות יהודית מובהק, שהיווה חלק מהמרחב היישובי היהודי של רמת כורזים והגליל העליון המזרחי. מסתבר שבתקופה הרומית התיכונה ו/או המאוחרת חל תהליך של דחיקת היישוב היהודי מאזורים בעלי פוטנציאל חקלאי טוב יותר, כמו תחום סוסיתא והגולן העליון.

מעבר לתרומת המחקר הנוכחי בשחזור תולדות היישוב בגולן התחתון בתקופת שלהי הבית השני, המשנה והתלמוד, עולה כי לסקר קראמי נרחב וניתוחו באזור שלם יש תרומה חשובה ביותר לשחזור תולדותיו בעת העתיקה.