"וירד העיט על הפגרים וישב אותם..." (בראשית, ט"ו, 11), פסוק זה מצביע על בעייתיות עקרונית באבחנה בין הנשר והעיט. בפסוק מוזכר העיט כשהוא עט על הפגרים. למעשה העיט הינו דורס, ולא אוכל נבלות. אם כך כיצד נכתב פסוק זה?
לאחר בדיקה של פסוק זה, ברור לנו כי העיט הינו דורס, הדורס את טרפו. הנשר לעומתו, הוא זה שעט על הפגרים. אם כן מדוע נכתב פסוק זה תוך שימוש במילה עיט? בהביננו את הפסוק, אנו מסיקות כי הדבר אינו הגיוני, כאשר ברור לנו שהעיט המדובר הוא למעשה נשר. מכאן אנו מבינות כי כאשר מופיעה המילה "עיט" במקרא, היא לא מתארת את העיט כפי שאנו מכירים היום. לכן אין להסתמך עליה מבחינה זאולוגית. מאחר שאכן יש שימוש במילה זו, ברור לנו שהמילה "עיט" מייצגת את כלל העופות הדורסים, כלומר, המילה "עיט" במקרא היא שם קיבוצי לעופות דורסים וביניהם הנשר. פסוק זה, הינו תמציתו של נושא הבלבול בין הנשר והעיט. מהפסוק הנ"ל ניתן ללמוד על אחד ממקורת הבלבול.
מקורות נוספים לבלבול שנציג בעבודה זו, טמונים במשמעות הסמלית הדומה שקיבלו הנשרים ועיטים בקרב עמים שונים לאורך ההיסטוריה. עמים רבים בחרו בהם כסמלים לעוז ועוצמה. ישנו ויכוח באיזה עוף משני העופות מדובר. חוקרים מסוימים טוענים כי הנשר הרומי, הנשר הגרמני, הנשר האמריקאי והנשר הביזנטי, הם למעשה עיטים ולא נשרים.
דוגמא נוספת לבלבול, ניתן למצוא בתבליטים ובפסלים בבתי כנסת עתיקים. הן העיט והן הנשר, הם מוטיבים נפוצים בבתי הכנסת. ישנה מחלוקת בין החוקרים השונים, לגבי סוג העוף המתואר. גם כאן כמו במקרא, התיאור אינו זאולוגי, ולכן הוא יכול לייצג הן את הנשר והן את העיט.
העבודה דנה בסוגיה, מה הוא מקור הבלבול בין הנשר והעיט. בעבודה זו נבחן, האם אכן קיים בלבול בין העופות.
תחילה נערוך השוואה בין הנשר לעיט מבחינה פיזיולוגית, ונציין את הדומה והשונה ביניהם.
בהמשך, נציג את משמעותם הסמלית של הנשר והעיט בתרבויות עתיקות וחדשות, נראה כי גם שם קיים בלבול. הפרק שיעסוק בנשר במקרא יציג את הבעייתיות שקיימת במקרא, וראשיתה בפסוק שנכתב למעלה. הפרק האחרון יעסוק בהימצאותם של העיטים והנשרים בבתי הכנסת הגליליים. גם כאן נראה כי ישנה מחלוקת בין החוקרים השונים, איזה מן העופות מתואר בתבליטים ובפסלים. לבסוף נתדיין על הנאמר לעיל, נציג את הגורמים לבלבול בין הנשר והעיט.
ברוב המקורות הספרותיים בהם נתקלנו, מצאנו כי קיים בלבול בין שני עופות אלה. לאור הבלבול הרב, לא ניתן להפריד ביניהם, כיוון שאין קביעה מוחלטת באיזה עוף מדובר. הם מוזכרים בכל המקרים כנשר או כעיט או כשניהם.
לעבודה המלאה לחצו כאן... (pdf) |