התזה שלי היא כי ועד יישובי הגולן אכן הצליח במידה רבה מאד להשפיע על קובעי המדיניות, ומשמש, לדעתי, דוגמא ומופת לכל קבוצות האינטרס באשר הם בנוגע ליכולת של קבוצת אינטרס להשפיע ואף לשנות מדיניות ממשלה בעזרת פעילות ציבורית ופוליטית נמרצת. לשם כך, בחלק א' של עבודתי אעמוד על התהליכים המדיניים והפוליטיים שהביאו להקמתו של ועד יישובי הגולן.
בחלק ב' של העבודה אעמוד על מאפייניו ומבנהו האירגוני של ועד יישובי הגולן, אבחן את מקורות המימון של הועד לאורך השנים ואת האסטרטגיות השונות שבהן נוקט הועד ואת נגישותו לעוצמה. אנסה לאפיין את יכולת ההשפעה של הועד ואבדוק מהי תפישת יכולת ההשפעה שלו בעיניי עצמו. אאתר תנועות שותפות או יריבות ואבדוק את הקשר עימם.
בין השנים 92' עד 95' יצא הועד בקמפיינים רבים שמטרתם הייתה להעלות את המודעות בציבור לנושא הגולן ולהביא לחיזוק הקשר בין אזרחי המדינה לגולן, על מנת למנוע את הנסיגה העומדת בפתח. אחד הקמפיינים המרכזיים והמשמעותיים ביותר של הועד למען הגולן היה בשנת 1995 : בעקבות חידוש המשא ומתן עם סוריה, ונכונות ישראלית לנסיגה מלאה מרמת הגולן, מרגישים תושבי הגולן שהם נאבקים על עצם קיומם ופותחים בקמפיין שאפתני שלא נודע כמותו בישראל עד אז ובמרכזו - "מיצג הגולן".
בחלק ג' של העבודה אנסה לתור אחר אופן המחשבה שהביא את הועד לבחירה באסטרטגיה זו, אברר מהן מטרותיו של ה"מיצג" כפי שנקבעו ע"י הנהלת הועד, ואבדוק האם הושגו.
אסכם את העבודה במספר מילים אישיות ואבחן מה למדתי מן העבודה.
ההתיישבות היהודית בשטחים שנכבשו ב-1967, הכניסה לזירה הפוליטית הישראלית קבוצות אינטרס אידיאולוגיות חדשות, אחת מהבולטות ביניהן היא ועד יישובי הגולן, גוף ייחודי שמטרתו העיקרית היא ארגון של ההתיישבות ברמת הגולן, פעילות שמבטאת אינטרס לוקאלי, ללא כל אפיונים דתיים, אולם ארגון זה נושא מטרות לאומיות ציבוריות וניתן לזהות אצלו זיקה בולטת למגוון רחב של מפלגות פוליטיות הן בימין והן בשמאל.
קבוצה זו השפיעה רבות על המערכת הפוליטית הישראלית לאורך תקופת פעילותה ובצורות שונות ממשיכה להשפיע בימים אלה, ייחודה של הקבוצה הוא בתהודה הרבה שהיא יוצאת הן ברמה הלאומית והן ברמה הבינלאומית.
מעורבות אינטנסיבית של קבוצת אזרחים בנושאי חוץ ובטחון היא תופעה לא שכיחה ומעוררת בעייתיות שראוי להתייחס אליה.
העובדה כי קבוצת אינטרס זו ממשיכה לפעול בזירה הפוליטית כיום, וכי בנושאים אותם היא מקדמת מעורבים גורמים חיצוניים רבים כגון סוריה וארה"ב, מקשה על קבלת הפרספקטיבה הכוללת לגבי השפעתה של הקבוצה על פעילויותיהם של קובעי המדיניות.
ריבוי המשתנים הקשורים במדיניות חוץ ובטחון לא מאפשר לבחון האם בשאלות של התיישבות, פינוי ישובים והחזרת שטחים, שאלות קיומיות מבחינתה של הקבוצה, הצליח הועד להפעיל את השפעתו או שלמעשה לא הייתה לו כל השפעה ומשתנים אחרים לגמרי ברמה של יחסים בין מדינות או שיקולים אסטרטגיים הם שמשפיעים על מדיניות הממשלה. מכאן, שבכתיבת עבודה בנושא קבוצה זו ניתן לבחון את ההתרחשויות בצורה חלקית בלבד.
לעבודה המלאה לחצו כאן... (doc) |
ארץ הגולן
